פסק-דין בתיק ת"א 23490-01-13

כללי:

לפני תביעה כספית על סך 12,600 ש"ח נכון למועד הגשתה 13.1.13.

השאלה המצריכה הכרעה היא, האם יש מקום לחייב את המדינה, הנתבעת, בתשלום דמי פיקדון שלטענת התובע, עובד זר, היה אמור לקבל עם צאתו מתחומי מדינת ישראל ולא קיבלם במועד.

יצוין, כי במהלך התנהלות התיק שב התובע ארצה וקיבל את כספי הפיקדון מידיו עם צאתו מן הארץ בפעם השנייה.  לאחר שהתובע קיבל את עיקר תביעתו, נותר להכריע  בשאלה האם התנהלות המדינה הנתבעת, מלכתחילה היתה נכונה, כאשר נמנעה מהעברת הכספים בפעם הראשונה. לסוגיה זו יש השלכה על גובה ההוצאות שייפסקו לזכות התובע בתיק, אם בכלל.

התביעה :

התובע, עובד זר מרומניה בענף הבניין,  עבד כפועל אצל מעבידתו "אופיר משאבי אנוש בע"מ" מאז יולי 2005, עד 24.12.2006.

לטענתו, אשר לא הוכחשה, בהתאם לצו ההרחבה של הסכם קיבוצי כללי  כל עובד , ובכלל זה עובד זר, זכאי כי יופרשו לטובתו כספים, מידי חודש בחודשו, עבור חסכון פנסיוני וכפיצויי פיטורין פוטנציאליים.

בעניינו של התובע, סכום ההפרשה החודשי עמד על 700 ש"ח לחודש, כאשר הכספים הופקדו לקרן המנוהלת ע"י הנתבעת.

ואכן, לטענת התובע, הופקדו עבורו כספים בסכום זה בקרן בניהול התובעת, ובסך הכל, לטענתו, 12,600 ש"ח.

בתאריך 25.2.07 עזב התובע את מדינת ישראל, לאחר תום רשיון העבודה שלו וחזר למולדתו רומניה.

טרם עזיבתו את הארץ, כך לטענת התובע, הוא העביר לנתבעת את כל המסמכים הנדרשים לצורך קבלת כספי הפיקדון.

לטענתו, לשם כך, העביר את פרטי חשבון הבנק שלו המתנהל על שמו בארץ מולדתו ברומניה, וזאת בהתאם לנהלים שחלו באותה עת.

אולם, הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה, ולא העבירה את הכספים כנדרש לחשבונו של התובע.

התובע טוען, כי היתה זו התנהלות לקויה מצד הנתבעת. לגרסתו, הוא נאלץ לחזור לישראל בתאריך 9.11.12, באשרה מסוג ב' 2, למשך שבועיים, לצורך הסדרת ענייניו וקבלת כספי הפקדון.

בתאריך 19.11.12 לטענת התובע, נשלחה דרישה למשרדי הנתבעת במחוז ירושלים, לקבלת כספי הפקדון בצירוף ריבית והצמדה מיום החבות.

בתאריך 2.12.12 נענה התובע, כי עליו להעביר בקשה למשיכת הפיקדון בצירוף צילום דרכון, העתק כרטיס טיסה, ותאריך הטיסה. כמו כן, כך הודיעה הנתבעת כי הסכום המגיע לו הוא 11,905 ש"ח, כולל ריבית והצמדה למדד.

התובע מציין, כי עבד 18 חודשים אצל מעסיקתו, ובגין כך הופרשו עבורו כספים בסך 12,600 ש"ח.

לטענת התובע נגרם לו נזק כלכלי רב בגין הצורך להגיע לישראל, שכן נדרש ממנו לרכוש כרטיס טיסה ולשוב לישראל, כדי לגבות את כספי הפקדון.

התובע, דורש לשלם לידיו את כספי הפיקדון בשיעור 12,600 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מיום הקמת החבות לטענתו, ועד לתשלומם המלא. כמו כן, מבקש הוא את הוצאותיו בגין המשפט, לרבות רכישת כרטיסי טיסה ושכ"ט עו"ד.